לקויות למידה

הפרעת קשב והמוח

ממצאי מחקרים שהצטברו בעשורים האחרונים מצביעים על קשר חזק ומבוסס בין קשיי קשב וריכוז לבין חריגות בפעילות של אזורי מוח שונים (אחד האיזורים הדומיננטיים ששב ועולה במחקרים על רשת הקשב הוא הקורטקס הפרה-פרונטלי, אזור שעשיר בפעילות המושפעת מדופאמין- שגם הוא חומר שהקשר בינו להפרעת קשב אושש במחקרים רבים). בנוסף, סימפטומים המאפיינים הפרעת קשב וריכוז נמצאו קשורים לסוג ספציפי של גלי מוח- גלי ביתא. אלו הם גלים האחראים למצבים של ריכוז (מצבים בהם המוח "מחליש" את הווליום של גירויים אחרים ו"מגביר" את המיקוד בגירוי שבו האדם מתרכז). לבעלי הפרעת קשב וריכוז יש לרוב תת- פעילות של גלי ביתא.
בעצם, משמעותם של ממצאים הקושרים אזורים ומסלולים עצביים במוח לסימפטומים של הפרעת קשב וריכוז, היא שעל מנת שהאדם יוכל לתפקד באופן תקין מבחינת יכולות הריכוז והקשב שלו, וכדי שיוכל לשמור על ויסות ושליטה במיקוד (במקום להיות מוסח מכל גירוי, פנימי או חיצוני)- הוא נזקק ל"חיווט" מתאים ותקין של המוח..

קריאה ולמידה

קריאה היא הבסיס ללמידה. על מנת שתתרחש למידה יעילה (בכל המקצועות- גם בתחומי החשבון), על התלמיד לפתח מסלולים מוחיים ועצביים הנדרשים לעיבוד קריאה. בשנת 2002 פורסם בארצות הברית מחקרם של סאלי ובנט שייביץ מאוניברסיטת ייל. החוקרים הגדירו את המסלולים המוחיים הדרושים לקריאה ולמידה. מסלולים אלה מקשרים בין אזורים מוחיים האחראיים לעיבוד מידע חזותי (אזורים אלו מצויים באחורי המוח- באונה האוקסיפיטלית), לבין איזורים האחראיים לעיבוד מידע שמיעתי ושפתי, המצויים באזורים קדמיים יותר (לרוב בהמיספרה השמאלית). ילדים שאצלם מסלולים אלו לא מפותחים די הצורך, יתקשו לרכוש את מיומנויות הקריאה הבסיסיות, ויידרשו להשקיע משאבים קוגניטיביים עצומים בתהליכי למידה, באופן שלא יאפשר להם להביא לידי מימוש את הפוטנציאל שלהם (על אף מנת משכל תקינה).

קשב וריכוז

לצורך תחזוק תפקודי קשב וריכוז תקינים, על המוח להשתמש בגלים חשמליים מסוג גלי ביתא, המאפשרים לו לווסת את רמת התגובה לגרייה והסחה ולהקצות משאבים למיקוד במטלה או גירוי מסוים. אצל ילדים צעירים, ויסות גלים אלה עדיין אינו מלא. מסיבה זו שכיח יותר לראות סימני התנהגות היפראקטיבית בגילאים אלה, שהולכים ופוחתים ככל שהילד גדל. במקרים בהם הסימפטומים ההיפראקטיביים מתמידים- ילדים אלו מפתחים הפרעת קשב וריכוז ומטופלים בתרופות מעוררות (כגון ריטלין או קונצרטה) שנועדו לעודד את פעילות גלי המוח הרלוונטיים.

בשלות ללמידה

בשלות ללמידה היא בעצם שמו של השלב שבו ההתפתחות נוירולוגית של הילד הופכת אותו מוכן ללמידה. בשלות ללמידה מתאפשרת רק לאחר שהמוח ביסס שלבים התפתחותיים מוקדמים יותר המעורבים בתהליכים כגון קריאה, למידה, קשב וריכוז. למשל- ילד שאיחר לזחול עשוי לפתח קשיי למידה בהמשך חייו, או ילד שנמנע מציור בגן עשוי להתקשות ברכישת מיומנויות הכתיבה. כל המיומנויות הנדרשות להשגת בשלות ללמידה הן בעלות בסיס מוחי נוירולוגי ספציפי. באמצעות אימון ותרגול מכוון ניתן לחזק בסיס זה ולהביא את הילד לכיתה א' כאשר הוא בעל תשתית חזקה וטובה יותר לתפקודי קשב וריכוז. תשתית כזו תאפשר השתלבות מהירה והצלחה בשלבים הראשונים של כיתה א', שיעניקו לילד חווית הצלחה, יתרמו לביטחונו ביכולותיו הלימודיות ולדימוי העצמי שלו.

בשלות ללמידה באמצעות שיטת רביב

בשלב הראשון נסרוק את רצף ההתפתחות התנועתי- תחושתי של הילד, ובמקרה שנמצא פער התפתחותי כלשהו, נבצע התערבות ממוקדת לגישור על הפער. בהמשך, נבצע אימון מכוון לויסות ושליטה על גלי מוח, על מנת למנוע התפתחות של הפרעת קשב. בתחום הקריאה נעבוד על פיתוח המוכנות לקריאה באמצעות תכנת מחשב ייחודית שפותחה על ידי מכון רביב בשיתוף "תולעת ספרים", ונעבוד על ביסוס המיומנויות השפתיות, החשבוניות והפונולוגיות באופן שיאפשר לילד להגיע מוכן ככל האפשר. ילד שהשלים את תכנית המוכנות ללמידה של מכון רביב, מגיע לכיתה א' מצויד בארגז כלים מוחי אישי, שיאפשר לו לבטא במלואו את הפוטנציאל האינטליגנטי והיצירתי שלו, לחוות הצלחה ובעקבותיה לזכות להעצמה וחיזוק