הפרעות קשב וריכוז במבוגרים
רוב המבוגרים כבר מודעים לעצמם ולקושי שלהם ופיתחו אסטרטגיות להתמודדות עם הקושי ואפילו יכולת להסביר אותו לאחרים.
- ניתן לשתפם ולערבם במהלך הטיפולי.השיתוף מגביר את עירנותם ומדגיש את מרכזיותם בתהליך- הם הופכים לשותפים פעילים בתהליך העבודה. שיתוף וחלוקת אחריות יכולים להוות מנוף להגברת מוטיבציה.
- למבוגרים אלה ניתן להסביר את התופעות הרגשיות הנילוות להפרעה שלהם ולהעלות אפשרות לתמיכה רגשית במקרה הצורך.
דגשים בעבודה עם מבוגרים:
הרבה נשימות, הדמיות אור, ושיחות משוב, אוורור רגשות ושיקוף. דווקא חוויות שליליות נשמרות בזיכרון טוב יותר כדפוס התנהגות הישרדותי – הגנה מפני סכנות. כדי להעצים חוויות חיוביות יש להעלות אותן שוב ושוב למודעות, שימוש בתפיסה חזותית:
א. לתת דף עם הנחיות לתרגול בבית.
ב. לתת מידי פעם דף משוב עם רשימת הצלחות עליהם סיפרו לכם. כתבו זאת בשפתם בבחינת "לשמוע, לראות ולהחזיק את ההצלחות".
מיקוד הציפיות מהטיפול
- חזרו על המטרות שהוגדרו בתחילת התהליך שוב ושוב והדגישו כי מדד ההצלחה נמדד בראייה לטווח ארוך ולא לפי תנודות רגעיות של הצלחות/כשלונות/מצבי רוח/יכולת-ריכוז רגעיות.
- סגלו לעצמכם כושר התאפקות, הבלגה ו"בליעת צפרדעים".
קשיים צפויים והתגובה הרצויה:
במקרה שהמטופל לא מגיע באופן סדיר לטיפול או מאחר או אינו מתרגל:
התנהגו כאילו זו ההזדמנות האחרונה של המטופל לתקן ולרפא את לקויותיו וכאילו כל מפגש הוא הזדמנות להצלחה!
- המטפל לא כועס, לא מעיר ולא מבקר אלא מאפשר יום אחר ושעה אחרת, מציע מספר אפשרויות כך שיהיה חייב להיענות על אחת מהן.
- המטפל מזכיר את מטרות הטיפול וחשיבות המסגרת.
- הציעו לתרגל רק פעמיים –שלוש בשבוע. עדיף שיתרגל פחות מאשר לא יתרגל כלל. נצפה כי עם הזמן וההסתגלות המצב ישתפר.