הפרעות קשב או דפוס קשב

לקויות קשב או אולי דפוסי קשב ?

מה מגדיר הפרעת קשב, שבגללה מתוייגים ילדים רבים למעט לקויות מלמידה?

תסמונת נוירולוגית שמאופיינת על ידי תנועתיות יתר, דברנות יתר, חיבה למצבי אינטנסיביות יתרה , בעיות ריכוז המוגדרות כ”פיצול קשב” ובעיות התנהגות בעיקר.
הילדים שסובלים רק מ ADD ללא המרכיב התנועתי/התנהגותי לא זוכים לאותה רמה של תשומת לב שלילית של המערכת. הם פשוט לא מפריעים להתנהלות בכיתה.
אנחנו בשיטת רביב, לא משתמשים במילה “הפרעת קשב”. מבחינתנו נכון להגיד “דפוס קשב”.
מדוע?
נתחיל מתרגיל דמיוני:
הנה אנחנו חיים בחברה של ציידים ולקטים, השלב הראשון באבולוציה של ההומו סאפיינס. הקבוצה מונה כ-30-40 פרטים.
הנה אני צייד. אני יוצא לצוד עם 10 מחברי.
אני צריך בו זמנית להתמקד בבעל החיים, לתקשר עם חברי (קשר עיין, מחוות), לשים לב שלא מגיע אוייב/ חיה טורפת מאחורי. רגע מסויים אני פורץ בריצה מהירה –או שאני רץ אחרי הצייד או שמשהו רודף אחרי-וכשהאפיזודה נגמרת, אם אני שורד אותה, אני נח תחת עץ רענן על מנת לחדש את משק האנרגיה שלי.אם הייתי ממוקד קשב ולא תנועתי-חושי במיוחד – לא הייתי שורד.
הנה אני אישה, ויוצאת ללקט עם חברותי אני צריכה בו זמנית לשים לב לילדים האחרים, לפעמים לשאת תינוק, לתקשר עם חברותי , להזהר מאוייבים/חיות טרף, וללקט. לא פשוט אם אני ממוקדת קשב וחסרה יכולות תנועתיות-חושיות מפותחות היטב.
המוח שלנו נשאר בעל אותו מבנה , אותו המוח בדיוק ב 150,000 השנים האחרונות.
מה שהשתנה הוא התרבות שלנו.
היום, בתרבות האורייני ,אנשים עם מיומנויות “ציד וליקוט” מפגישים את המטופל עם כישלונות חוזרים בתחומי הלמידה , ביקורת שלילית ותגובות סביבתיות העלולות לגרום לבעיות רגשיות כמו דימוי עצמי נמוך או תחושה של חוסר יכולת שאינה הולמת את המציאות.
ניתן בהחלט לפתח מיומנויות קשב יעילות באופן מכוון.
ילדים רבים מתחילים את לימודיהם בבית ספר כאשר מוחם אינו בשל ללמידה משום שבשלות ללמידה כרוכה , בין השאר, בכישורים של וויסות קשב.
מאחר והמוח הוא מערכת כימית חשמלית ויסות קשב פירושו וויסות פעילות גלי המוח.
שלבי ההתפתחות של הילד הם של פיתוח מיומנויות תנועתיות חושית: המיומנויות הנדרשות לקשר בין האדם לסביבתו: ראיה, שמיעה , תחושה ותנועה. מיומנויות אלה מזוהות עם גלי מוח המכונים אלפא.
קשב ולמידה מזוהים גלי המוח ביתא. גלי הביתא הם גלים המזוהים עם פעילות חשמלית גבוהה ולפיכך דורשים שימוש ביותר אנרגיה.
בשלב הקדום, ציידים/לקטים, השתמש האדם בטווח גלי הביתא רק מצבים שבהם היה צריך להגיב לסכנה מיידית: לחימה או בריחה. מצבים אלה הסתכמו בעשרים דקות בממוצע של פעילות נמרצת
של המוח בטווח גלי הביתא. לאחריהם חזר האדם לטווח גלי האלפא האופייניים לו ומשק האנרגיה אזן את עצמו. (זוכרים את העץ הרענן?)
מה שמסביר גם מדוע למידה ומתח קשורים ביניהם באופן טבעי.
ילדים שלא פיתחו את יכולת וויסות הקשב (שליטה בגלי המוח), משתמשים ביכולות התנועתיות חושיות שיש להם כדי לעורר את פעילות המוח הגבוהה כי רק כך הם מסוגלים להתרכז וללמוד. והנה לנו מה שהמערכת מגדירה ” “AD(H)D: Attention Deficit (Hyperactivity) Disorder
ילדים/אנשים המוגדרים כבעלי AD)H(D  מטופלים לעיתים בתרופות פסיכיאטריות כגון ריטלין , אדרל וקונצרטה. אלה הן תרופות ממריצות: פסיכו-סטימולנטים.
כאשר הילד/האדם נוטל את התרופה, הוא אינו נזקק לפעילות של תנועתיות יתר כדי לעורר את גלי הביתא- הילד “נרגע” ומאפייני “הפרעת הקשב” משתפרים.
כדי להיות לומד יעיל , להכין ילד ללמידה אקדמית , לתקן לקויות למידה , או לטפל בהפרעת קשב ללא תרופות, יש ללמד את הילד/האדם לשלוט בוויסות גלי המוח שלו.
כדי לפתח יכולת זו על המוח לעבור תהליכים של חשיפה לגירויים מתאימים ואימון ממוקד מאוד.
זה מה שאנחנו עושים בשיטת רביב.