"כדי שהאדם יצליח בחייו, העניק לו הבורא שני אמצעים: השכלה ופעילות גופנית. לא בנפרד-אחד לגוף ואחד לנשמה-כי אם את שניהם יחד. עם שני אמצעים אלה יכול האדם להגיע לשלמות".
אפלטון
הכנפיים של המוח
אחד המשפטים השכיחים מדי בחדרי המורים הוא, "יש לו פוטנציאל, אבל הוא לא ממצה אותו". או במילים אחרות, "אילו רצית היית יכול". הניסיון המקצועי, לעומת זאת, מלמד שברוב המקרים הילד רוצה. הוא פשוט אינו יכול.
מדוע לומדים בבית הספר?
מהי מטרת הלימוד בבית הספר? אם מטרת תהליך הלימוד בבית ספר היא להכשיר ילד ולהפכו לבוגר עצמאי, משכיל, בעל מוטיבציה חיובית ודימוי עצמי שיאפשר לו להצליח בחייו – חובה להבין, קודם כל, מהי הדרך הנכונה שתאפשר לו להשיג זאת. ההליכה בה וההתמדה כבר יובילו אל התוצאות.
הנחת היסוד שלי היא שאין ילד שאינו רוצה להצליח בלימודים, לזכות לשבחים ולהיות מקובל בחברת בני גילו. יש מי שנתקל בקושי בלימודים, בתקשורת חברתית, בקואורדינציה, וביטחונו העצמי נפגע, עד שהוא מפנה כלפי סביבתו את העוינות שהוא חש. הוא מצטייר כמי שאינו רוצה ללמוד, כעצל או כמרדן, שנוטה לתקוף כל סמכות באשר היא.
כשילד עם קשיי למידה מגיע לשלב הזה, סביבתו הקרובה נוטה להגביר את הלחץ עליו. מורים, הורים, אחים בוגרים, מאמני ספורט, ומדריכי קייטנות, דורשים ממנו בעקביות לעשות דווקא את הדבר בו הוא נכשל פעם אחר פעם.
האם הדרישות החוזרות עוזרות? כמובן שלא. הילד חש מותקף ומתבצר בהתנגדותו. כך קורה שכל האנשים הטובים, שאמורים לעזור לו, מחריפים את התבצרותו, מעצימים את תחושת הכישלון שלו ותורמים, מבלי-דעת, להתפתחות ילד בעל דימוי עצמי נמוך.
כישורים ייחודיים לכל ילד
הורים נוטים להתייחס למיומנויות קשב וריכוז, קריאה וכתיבה, כאל דבר מובן וטבעי לכל. אך המציאות מוכיחה שכל ילד מתפתח באופן שונה, ולכל אדם מגוון הכישורים המאפיין אותו. אחד מצטיין בספורט, אחר בספרות ובהיסטוריה, השלישי במתמטיקה ושפה, והרביעי טוב בתקשורת ובשפות אך חלש במיומנות הגיונית מתמטית.
התנאי המוקדם – תשתית מוחית
חשוב ביותר לזכור – לפני שדורשים מהילד להתרכז, לזכור, לקרוא ולכתוב, צריך לדאוג לכך שהתשתית המוחית שלו ללמידה תתפקד ביעילות. אז איך עושים זאת?
התפתחות תשתית מוחית לא מתרחשת כמובן בן-לילה. מדובר בתהליך הדרגתי ולעתים ממושך. כשם שילד לומד ללכת, לדבר, לצייר ולגזור, עליו לפתח מיומנות שלא התפתחה באופן טבעי או לשנות את התנהגותו. התהליך דורש מודעות, ידע, שיטתיות, עקשנות, חיזוקים וסבלנות. חשוב מאוד שהורי הילד ומוריו ייקחו חלק בתהליך, ושקרובים אחרים יהיו מודעים לקיומו, ויונחו כיצד לעזור ולתמוך.
שיטת רביב – פיתוח תשתית מוחית
המטרה המרכזית של שיטת רביב היא פיתוח התשתית המוחית הדרושה ללמידה השיטה מבוססת על ההבנה ששיפור כישורי הקשב, הריכוז והלמידה, בעזרת סדרה מורכבת של תרגילים, תוך כדי שימת דגש על חוויות הצלחה, יביאו להיעלמות חלק גדול מההתנהגויות השליליות של הילד. עם הזמן ישתפרו גם דימויו העצמי והחברתי.
יעדים גלויים וסמויים
זכור לי במיוחד בחור צעיר, דיסלקטי קשה באמצע שנות העשרים לחייו שבא אלי לטיפול. הוא הסביר לי, שנולד לו ולזוגתו תינוק. " אני רוצה להיות מסוגל להקריא לו סיפור כשיגדל. זה הכול", אמר.
עבדנו במשך קרוב לשנה. התינוק גדל והאב הצעיר הצליח להקריא לו סיפורים רבים. מטרתו המוצהרת של הטיפול הושגה, אך מה שנראה כסופו של תהליך התגלה כהתחלה.
שנה לאחר סיום הטיפול התקשר אלי האב המאושר וסיפר שנרשם ללימודים במכללה. כעת הוא מגשים חלום שבמשך הטיפול לא העז לשתף בו איש, גם לא את אשתו או אותי. זה היה אחד הרגעים המעצבים בהתפתחותי כמטפל. הבנתי שטיפול טוב אינו מוביל את המטופל לשפר רק את הכישורים שלו אלא מוביל אותו 'לחדור אל קובץ האמונות שלו' ולשנותן. במילים אחרות, טיפול טוב מחבר את האדם בחזרה לכוחותיו. אם סיימתי טיפול בילד דיסלקטי כשהוא קורא מהר יותר ומבין טוב יותר את הטקסט, אבל לא הצלחתי להקנות לו אמונה בכוחותיו לעשות מה שהוא ירצה בחייו, הטיפול לא היה טוב מספיק.
אי אפשר לצערי להעפיל לנקודה הזאת בכל טיפול. אבל תמיד יש לשאוף לשנות את מערך האמונות של המטופל על עצמו. כוכב העל מייקל ג'ורדן אמר פעם: "כל האנשים יכולים לעוף. חלק עפים גבוה יותר, זה הכול".
אמירתו יכולה לשמש כמפתח להתבוננות על החיים.