הפרעת קשב – נסה

נסה- בת שלוש עשרה

אני עדיין המומה מהשינויים ששיטת רביב עשתה בבתי נסה, בת ה-13. נסה למדה בבית ספר מאוד אקדמי בדרום לונדון, ועשתה מאמצים אדירים על מנת לא לפגר אחרי שאר התלמידים. הדבר גם לה לתחושת אי-התאמה, וכמו כן גרם לה להרגיש שהיא טיפשה, היות ותמיד הייתה בין החלשים בכיתה. בית הספר לא הבין כי לנסה ישנןבעיות לימודיות, אלא הסיק כי היא פשוט לא מבריקה במיוחד. תחושתי תמיד הייתה, כי לנסה ישנה בעיה כלשהי, משום שהיא לעולם לא הצליחה להשיג תוצאות,למרות ההשקעה העצומה שלה בכל נושא חדש שנלמד.

האינפורמציה “כאילו סירבה” להיקלט במוחה, והיא לא הצליחה לזכור דברים.  כמו כן, לנסה הייתה בעיה בכתיבה. היא כתבה מאוד לאט, והתוצאה תמיד הייתה מבולגנת ולא ברורה. נסה הייתה מאוד מודאגת מכך שהיא כתבה כל כך לאט ושהיא לא הצליחה לזכור מידע, היות ובחינות הסיוםהלכו וקרבו. היא דאגה שלא תצליח לסיים את כל הבחינהבזמן המיועד.

בנסיון לעזור לנסה להתגבר על הקושי בכתיבה, שקלתי את שיטת רביב. נסה עברה אבחון על ידי דולסי קלארק, מטפלת בשיטת רביב, אשר מצאה מיד כי נסה סובלת מבעיה במעקב ותפיסה. זו הייתה הפעם הראשונה שמישהו קלט שמדובר בבעיה כלשהי. מן ההתחלה, נסה ודולסי יצרו קשר מאוד חיובי. נסה החלה להרגיש ביטחוןעצמי גבוה יותר, שליטתה חזרה אליה ובכלל, ניתן היה לראות שהיא יותר אקטיבית. בד בבד, ציוניה של נסה עלו בצורה דרמטית, והעלו אותה להקבצות הראשונות בצרפתית, ספרדית ואנגלית לקראת סוף הקורס.
היא הייתה מאושרת מאוד כאשר הוציאה ציון “מצוין” בחמישה מיקצועותבתעודה שקיבלה לקראת חג המולד. דבר זה עוד לא קרה, וכל מוריה אמרו בפגישת ההורים האחרונה שנסה החלה “לפרוח”.

אני אם חד הורית, אשר עובדת מאוד קשה, ולמען האמת, לא התעמקתי יתר על המידה בתאוריה העומדת מאוחרי שיטת רביב לפני שנסה החלה את הטיפול, היות והייתי נואשת למצוא לה קצת עזרה. הייתה לי תגובה אינסטינקטיבית למה שקראתי אודות השיטה וחיבבתי וסמכתי על דולסי מהפגישה הראשונה, וגם נסה הרגישה כך.

שיטה זו תרמה רבות לנסה וממשיכה לתרום לה. שיטות הנשימה שנלמדו עוזרות לה להתגבר על האסתמה ממנה היא סובלת, ובאופן כללי היאחשה שהיא יכולה להתמודד עם לימודים ובחינות ביתר ביטחון. אני ממליצה בחום על שיטת רביב, בהסתמך על נסיוני ונסיונה של בתי עם השיטה.

שוב תודה,
פרנסס קרי.