הצד האפל של הלמידה

אנו מרבים להשתמש במושג: “הפרעת קשב”. מהיכן צמח הביטוי “הפרעת קשב”? ולמה בכלל הפרעה?  

אז ככה: 

מוחנו הוא מערכת כימית חשמלית. תאי המוח מחוברים באמצעות קוי תקשורת/ סינפסות.
אלה מעבירים את הזרמים החשמליים הדוחפים את החומרים הכימיים (נוירו- טרנסמיטורים-בהם לא נדבר כעת).
כרגע עובר במוחנו זרם של כ-25 וולט.להבדיל מזרם חשמלי המדליק מנורה למשל, כלומר פועל בתדר אחד קבוע, הזרם החשמלי במוחנו זורם בתדרים שונים.כי: המערכות השונות במוחנו,בעלות התפקידים השונים,פועלות בטווח תדרים שונה.

המערכות התנועתיות חושיות פועלות ברובו בטווח של גלי אלפא.  8-14 פולסים לשניה.
ובואו נזכור שכל  מה שבריא לגופנו הפיסי מזוהה עם גלי המוח אלפא. 

למידה, קשב וריכוז פועלים בטווח גלי ביתא גלי ביתא: +++ 14-35 פולסים לשניה.אלו הם גלים מהירים ביותר הצורכים שימוש בהרבה יותר אנרגיה חשמלית. כל מה שקשור עם מתח וחרדה מזוהה עם טווח  גלי הביתא. 

הבנתם את הקשר בין מתח ללמידה ? הוא מובנה בתפקוד המוח שלנו !

מצבי המנוחה של המוח מזוהים עם גלי התיתא: 4-8  פולסים לשניה.תדרים אלו חשובים ללמידה טבעית משום שבשניות שהמוח שרוי בגלי מוח אלו, הוא “נח”, כלומר מאזן את משק האנרגיה שלו.

גלי המוח הנמוכים ביותר הם גלי דלתא: 0-4 פולסים לשניה, ומאפיינים מצב של ניתוק עמוק: לפני עילפון, מדיטציה מתקדמת וכדומה. גלי מוח אלו אינם בהכרח בריאים.

 ועכשיו היסטוריה:

לסוג  האדם שהוא אנחנו, ההומו-ספייאנס, יש אותו מבנה מוח  לפחות כ-150,000 שנים. האדם הקדום השתמש בגלי המוח הגבוהים רק במצבים של “לחימה או בריחה”, כלומר מצבים שהיו כרוכים במתח. מצבים אלו היו כרוכים גם בפעילות תנועתית אינטנסיבית: האדם רדף אחרי משהו או המשהו רדף אחריו…מצבים אלו הסתיימו בדרך כלל אחרי 20 דקות  ואם האדם נשאר בחיים הוא נח כדי לחדש את משק האנרגיה שלו. 

מכאן:  משך ה”קשב” הטבעי” של מוחנו, הוא כעשרים דקות. 

בואו נסתכל על תלמיד בבית הספר, אפילו בכיתה א’:

כמה זמן הוא אמור להיות “קשוב ומרוכז”? כמה שעות ביום הוא במצב של “לחימה או בריחה”, בלי יכולת לנוע ולשחרר את המתח באמצעות פעילות פיסית נמרצת?

מה ניתן לעשות על מנת לשמור על בריאותו של הלומד הקשוב מבלי לפגוע בהישגיו? ואיך אנו יכולים להציג הבחנות ללמידה בריאה ולמידה לא בריאה ? 

 על כך, במסר הבא שלנו.