חינוך מיוחד

מה זה חינוך מיוחד?

חינוך מיוחד הוא חינוך של תלמידים עם  בעיות שונות  כמו לקויות למידה וצרכים מיוחדים כגון אוטיזים. התפיסה הרווחת היא שמכיוון שלתלמידים אלה קשה יותר ללמוד, יש לספק להם שירותים נוספים על מנת להשוות, במידת האפשר, את תנאי הלימוד שלהם לאלה של תלמידים “רגילים”. כמו כן יש לחפש, בעזרתם, את הדרך הספציפית המתאימה להם ללימוד כדי לקדמם.

בין השירותים הנוספים הניתנים לתלמידי החינוך המיוחד:

  • נוכחות מוגברת של אנשי מקצוע
  • הקלות במבחנים ועבודות (כולל הארכת זמן,מתן תשובות בע”פ)
  • טיפולים פסיכולוגיים
  • טיפולים תרופתיים
  • טיפולים התפתחותיים (לדוגמה: פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק)
  • כמות התלמידים הנזקקים לחינוך מיוחד מוערכת בכ-10% מאוכלוסיית התלמידים.

 

חינוך מיוחד בישראל

חקיקה ופסיקה:חוק החינוך המיוחד
החינוך המיוחד בישראל מעוגן בחוק משנת התשמ”ח (1988) – חוק החינוך המיוחד. לפי החוק, זכאי כל ילד בישראל בגילאים 3-21 שאובחנה אצלו מוגבלות כלשהי לטיפולים מיוחדים במימון המדינה. בנוסף לטיפולים שונים, קובעת ועדת השמה האם על הילד ללמוד במסגרת חינוך מיוחד או להיות משולב בכיתה רגילה.

ועדת מרגלית
בשנת 2000 מינה שר החינוך, יוסי שריד, ועדה לבדיקת מצב החינוך המיוחד. הוועדה ביקרה את מצב החינוך המיוחד בארץ באותה התקופה, בטענה שחוק החינוך המיוחד אינו ממומש כראוי, והציעה מספר רב של שינויים, ביניהם שינויים רבים בפעילות ועדות ההשמה.

עתירות לבג”צ
בשנת 2002 עתר ארגון ית”ד לבג”צ בעניין החינוך המיוחד. בית המשפט, בראשות השופטים תיאודור אור, דליה דורנר ואדמונד לוי, קבע שילדים בעלי צרכים מיוחדים שלומדים בבתי ספר רגילים יהיו זכאים לאותם תנאים ותקציבים שלהם זכאים תלמידי בתי ספר ייעודיים לחינוך מיוחד. בעקבות הפסיקה תוקן חוק החינוך המיוחד (תיקון מספר 7), אולם לא הועבר תקציב למימון התיקון עד שבשנת 2003 חייב בג”צ את המדינה לתקצב את החוק.

שיטות לחינוך מיוחד הנהוגות בישראלתוכניות לימוד אישיות (תל”א)
תוכנית לימוד אישית היא תוכנית עבודה רב תחומית המתוכננת עבור ילד מסוים בחינוך המיוחד באופן אישי. התוכנית כוללת עבודה עם הילד בתחומי לימוד שונים במקביל לתחומים טיפוליים. תוכנית, לדוגמה, יכולה לכלול תגבור לימודי מתמטיקה, טיפול ריפוי בעיסוק ושיחה שבועית עם יועץ בית הספר.
את התוכנית מתכננים עבור הילד כל אנשי המקצוע המעורבים בטיפול בו – מורים, יועצים, פסיכולוגים ועוד, עם מעורבות של הורי הילד ובמידת האפשר גם הילד עצמו. בנוסף לתל”א קיימת תוכנית עבודה נוספת הנקראת תח”י- תוכנית חינוכית יחודית והיא מיועדת לילדי החינוך המיוחד המשולבים במערכת החינוך הרגיל.

מתי”אות
מתי”א (מרכז תמיכה יישובי\אזורי) הוא מרכז שאחראי על פרויקטים של חינוך מיוחד באזורו. המתי”א אמור לתמוך בפרויקטים שונים של בתי הספר באזור בעניין החינוך המיוחד או להקים פרויקטים כאלה בעצמו. לדוגמה, ב-2003 נערך במתי”א בבני ברק פרויקט לימוד גמרא לתלמידים לקויי למידה בישיבת קריית הרצוג.

דילמות ביישום החינוך המיוחד :האם בכלל צריך חינוך מיוחד?
קיימות טענות מצד חלק מהעוסקים בחינוך לפיהן, החינוך המיוחד גוזל משאבים מהחינוך הרגיל. אותו מורה נוסף, לדוגמה, המלווה קבוצה קטנה של תלמידי חינוך מיוחד, יכול לעזור לכיתה שלמה של תלמידים “רגילים”. הפגיעה הזו במשאבים משפיעה במיוחד על תלמידים חלשים בחינוך ה”רגיל”, שאינם סובלים ממוגבלות כלשהי ולכן אינם נהנים מהמשאבים הנוספים של החינוך המיוחד.
מצד שני, טוענים התומכים בחינוך מיוחד, לא רק שתלמידי החינוך המיוחד זקוקים למשאבים הללו יותר מתלמידים “רגילים”, אפילו החלשים שבהם, אלא שהמשאבים הנוספים הללו, שמגיעים מתקציבים נפרדים המיועדים לחינוך המיוחד, יכולים לסייע לתלמידים הרגילים – ההנחה היא שאיש מקצוע הנמצא בבית הספר כדי לעזור לתלמידי חינוך מיוחד, לא ימנע את עצמו מלטפל בבעיות של תלמידים “רגילים” אם הוא נתקל בהן.

שילוב לעומת הפרדה
דילמה נוספת הקשורה לחינוך מיוחד היא ההתלבטות בין שילוב תלמידי חינוך מיוחד בכיתות “רגילות” לבין חלוקה ברורה בין בתי ספר “רגילים” ובתי ספר לחינוך מיוחד.אחת מהטענות המרכזיות של תומכי השילוב היא שתלמיד שילמד בכיתה “רגילה” לא יתפוס את עצמו כ”שונה”, מה שעלול לגרום לו לפתח דימוי עצמי שלילי, אלא כאחד משאר התלמידים. בנוסף, קיים חשש שבסביבות של חינוך מיוחד רמת הלימוד תהיה נמוכה יותר, בעוד שתלמיד המשולב עם תלמידים “רגילים” יישאר קרוב ככל האפשר לרמתם. לבסוף, חווית הלימוד לצד תלמיד השונה מהם יכולה לתרום רבות לחינוכם של הילדים האחרים הלומדים לצד תלמיד החינוך המיוחד.מתנגדי השילוב, לעומת זאת, טוענים בין השאר כי בכיתה “רגילה” תלמיד החינוך המיוחד עלול להרגיש חלש יותר ולאבד ביטחון עצמי, בעוד שכאשר ילמד לצד תלמידים הדומים לו יוכל לחוות יותר חוויות חיוביות. טיעון נוסף הוא שיותר קל לארגן טיפולים ותמיכה נוספת לתלמידי חינוך מיוחד כאשר אלו מרוכזים בבתי ספר מיוחדים להם. בבתי ספר “רגילים”, לעומת זאת, תלמידי החינוך המיוחד שלא יצליחו להשתלב כראוי עלולים לפגוע בחבריהם לספסל הלימודים בכך שידרשו את מירב תשומת ליבם של המורים ושאר הסגל החינוכי, ויורידו את רמת הלימודים. ישנם הטוענים שכל ההבטחות בדבר טיפול יחידני והשקעה מיוחדת בילדים בעלי צרכים מיוחדים אינם עומדים במבחן המציאות ומאידך ילדים שנכנסים עם בעיות מסוימות יוצאים עם בעיות רגשיות התנהגותיות נוספות בעקבות הימצאותם עם ילדים בעלי בעיות אחרות.