סיפור הצלחה בקשיי קשב וריכוז

ספור הצלחה אנגלי

שיטה לטיפול בלקויות למידה שפותחה בישראל פועלת בהצלחה מרובה באנגליה ובאירלנד.

כתבה: עדי גודמן. צילום: דן לב
bair@maariv.co.il

שיטת רביב שפותחה בישראל על ידי נילי רביב וברק בן שמחון פועלת בהצלחה מרובה באנגליה ובאירלנד. שיטת רביב פועלת בישראל  משנת 2000, משנת 2003 באנגליה ובאירלנד משנת 2005. בנוסף ל200 מטפלים שהוכשרו ופועלים באופן פרטי, גם  בתי ספר באנגליה מיישמים בהצלחה את השיטה,כפי שמלמד  מכתבה של מנהלת בית הספר בלונדון

11 בנובמבר 2005

“הצגנו את “שיטת רביב” בבית ספרנו בשנת הלימוד האקדמית 2004/2005.עקבנו אחרי יעילות השיטה  באמצעות איסוף נתונים ומצאנו שיפור משמעותי במצבם הכללי של התלמידים המטופלים השיטה.

השנה שיבצנו את השיטה  בשגרת בית הספר  וכל 15 תלמידי הכיתה הטיפולית מטופלים בשיטת רביב בלבד. כמו כן הרחבנו את השימוש בשיטה בכך שאנו מציעים את השיטה לילדים שאינם סובלים מלקויות למידה על מנת לאפשר להם מיצוי אופטימאלי של הפוטנציאלים והכישרונות שלהם.התוצאות הוכחו כיעילות מאד ועקביות.

שיטת רביב נכללת בתוכנית  שיפורים כללית ומייצגת סממן בולט בבית ספרנו.

Mrs. Wendy Meredith ,Headteacher 
Hargrave Park Primary  School

 ובניופורט, וולס:בשנת 2002  ערך מר מייק ג’ונס  מורה לחינוך מיוחד בבית הספר  St. Joseph High School ניסוי מבוקר של שיטת רביב ,על פי דרישות משרד החינוך האנגלי. 80% מהתלמידים שסבלו מלקויות למידה קשות הראו שיפור משמעותי אחרי שלושה חודשים בלבד של טיפול והשתלבו בכיתות רגילות. תלמידים אלה נבדקו אחרי שנה שוב ונמצא שהשיפור המשיך האופן ספונטאני ללא התערבות נוספת, עד להכפלת הישגיהם הלימודיים. כתוצאה מהצלחתו של פיילוט זה הכשיר משרד החינוך בניו פורט צוות של 34 מורים ופסיכולוגים הפועלים במחוז.

 גם הממסד הרפואי לא נותר אדיש. ד’ר ג’ון ריצ’ר, יועץ ופסיכולוג קליני במחלקת הילדים בבית חולים “ג’ון רדקליף, באוקספורד, אמר בראיון לעיתון:  Daily Telegraph   “מה שאני אוהב בשיטת רביב זה שהשיטה בוחנת בודקת לאן הילדים הגיעו מבחינה התפתחותית, ומהמקומות האלו עובדת איתם ולוקחת אותם קדימה. הרעיון הוא לבנות מחדש מיומנויות  שהילד לא פיתח אותם”.

ובישראל:” מתוך היכרותי עם שיטת רביב, ברצוני להמליץ עליה בחום לטיפול בבעיות של לקויות למידה, הפרעות ריכוז וקשב בילדים ובמבוגרים. מתוך ניסיוני ומעקב אחרי מטופלים בשיטה, נוכחתי ששיטה זו יעילה מאוד בתיקון הפרעות אלה. בעיקר חשובה העובדה שלעתים קרובות ניתן בעזרת תרגול בשיטה לרפא את הבעיה ובכך להימנע מטיפול בתרופות כמו ריטלין, שאינו מרפא אלא מהווה טיפול סימפטומאטי בלבד. במעקב אחרי ילדים שתרגלו את שיטת רביב, ראיתי שיפור רב בהתנהגותם ובהישגיהם. ציוניהם בביה”ס השתפרו, המעורבות החברתית גברה וחל שיפור בדימוי העצמי שלהם…”. דר’ א. כשר , 13 נובמבר 2002

איך ולמה פותחה השיטה?

ברק, בנה של נילי רביב, אובחן כבר בכיתה א’ כדיסלקטי . הוא פענח שלוש מילים בקושי, ואח”כ אמר: ” המילים קופצות לי”. כמו כן היו לו קשיים בחשבון , בכתיבה , קשב וריכוז. ברק טופל בכל דרך ושיטה שהיו מוכרים באותו זמן, אובחן מחדש כל שנתיים בערך, צבא של   מורי עזר עמד לרשותו – ועל הקשיים לא התגבר. הוא לא היה מסוגל לקרוא עד גיל עשרים.בגיל עשרים, אחרי שישה חודשים של גלישה אינטנסיבית בהוואי, קרא את הספר “התפסן בשדה שיפון”. ברק כיום קורא, כותב, מחשב מצוין, ואין לו כל בעיה בקשב וריכוז. הוא המשיך ולמד תיאטרון ומשחק, ולימים הצטרף אל נילי כמטפל ומורה בכיר  של שיטת רביב.

איך לומד המוח לקרוא?

למידה מבוססת על קריאה.מאחר והכתב הומצא רק לפני 4000 שנים, תהליך הקריאה הוא תהליך מלאכותי ומעולם לא היה חלק מהתכנון המקורי של המוח, כמו ראיה, תנועה וכו’.קריאה היא מעשה ידי אדם. בתהליך הקריאה רואה המוח תמונות של סמלים  ויוצר קשר בין הסמל לצליל על ידי הפעלת רצף של קישורים  במוח. הבנת מדעי המוח   את מנגנוני הקריאה  גדלה משמעותית בעשר השנים האחרונות ורק לאחרונה מתאפשר לבחון את ההתנהגות הפיסית של המוח בזמן פעולת הקריאה.  שיטת רביב מבוססת על מחקרים אחרונים אלה וההבנה  של איך המוח  מפתח את מערכת הקישורים במוח הנדרשים לקריאה וללמידה.

 השלב הראשון של התוכנית הוא הכנת המוח ללמידה: בשלב זה יוצרים את התשתית של הקישורים הנוירולוגיים הנדרשים לקריאה וללמידה יעילה. שלב זה של התוכנית הוא תרגול תנועתי חושי. שלב זה מבסס את “גלגלי העזר” של המיומנויות התנועתיות , הויזואליות והשמיעתיות ,על מנת לבנות את הקישורים הנוירולוגיים הנדרשים לקריאה

וללמידה עצמאית. התרגיל הבסיסי הוא תרגיל של הליכה בשמונה, תוך מיקוד מבט בטלוויזיה בדרך כלל. מחקה את הגלישה שלב זה מומלץ לכל ילד לפני התחלת לימודיו בבית הספר על מנת למנוע לקויות למידה בעתיד.

השלב השני הוא תיקון לקויות למידה:בשלב זה מתקנים את כל קשת הלקויות מהם סובל התלמיד :  דיסלקסיה:קשיים בקריאה. דיסגרפיה:קשיים בכתיבה.דיספרקסיה: קשיים מוטוריים. דיסכלכוליה: קשיים במתמטיקה בעיות  זיכרון. אוריינטציה  מרחבית. ארגון זמן. מיומנויות ארגון כלליות. תקשורת בין אישית.תקשורת  תוך-אישיות ( מודעות עצמית) והפרעת קשב: AD(H)D.

שיטת רביב ממוקדת ויעילה: 16-24 מפגשים טיפוליים בממוצע (4-6 חודשים בערך). מי שבוחר בטיפול בשיטה יודע מתי הוא מתחיל ומתי מסתיימת התוכנית.

 אמא של נועה:

” הבאתי את בתי בת התשע למכון רביב בגלל שהבחנתי בכך שקריאתה מאוד איטית לגילה, והיא מטלה מתסכלת ומעייפת עבורה. היא השוותה עצמה לחבריה שהיו קוראים מוכשרים  ממנה והייתה נבוכה לקרא בכיתה בקול רם. בנוסף, היא הייתה די מפוזרת, כך שנוצר פיגור בעבודתה בבי”ס, היא אחרה לעיתים קרובות ושכחה דברים בבית. הישגיה בלימודים לא שקפו את יכולותיה כילדה נבונה .ביטחונה העצמי החל להידרדר. באמצעות הטיפול בשיטת רביב, הקריאה שלה השתפרה, וכן התמודדותה היומיומית עם החיים. זמן קצר לאחר סיום התכנית, בתי החלה לקרא ללא מאמץ ובהנאה מרובה. היא כעת סיימה לקרא את הספר החמישי בסדרת ספרי הארי פוטר. היכולת לקרא חוללה הבדל עצום בביטחונה העצמי והיא נהנית להיות הילדה בעלת הדמיון הפורה ונטולת דאגות כפי שתמיד הייתה”.

 ומה בישראל?

למכון רביב בארץ  סניפים בחיפה והקריות, תל אביב, באר שבע ופרדס חנה. במכון מטפלים בכל קשת לקויות

הלמידה . למרבה הפלא, כ-40% מהמטופלים הם מבוגרים: סטודנטים, פגועי מוח :שבץ או פציעה. המכון מציע 7 תוכניות מפתח: תיקון לקויות למידה, הכנת המוח ללמידה לילדים בגן חובה, תוכנית למצוינות אקדמית לתלמידים וסטודנטים המעוניינים בשיפור הישגיהם, תוכנית לטיפול בהפרעת קשב AD(H)D  ,שיפור מיומנויות זיכרון וחשיבה במבוגרים, תוכנית למצויינות בספורט ותוכנית לכשרת מטפלים בשיטת רביב.

הייתה דיסלקסיה?

נואית עמיר, עתון “הגפן”.

אנו פוגשים את נילי רביב ביום חורפי בחופשת החנוכה, לרגל פתיחת הסניף של מכון רביב לפיתוח ותיקון כישורי קשב ולמידה בפרדס חנה. רביב פיתחה את שיטת רביב לטיפול בלקויות למידה וקשב,לאחר שבנה השלישי, ברק, אובחן כבר בילדותו כמי שסובל מדיסלקסיה והפרעת קשב.נילי מספרת כי ברק קיבל עזרה בילדותו בכל מה שהיה מקובל באותה תקופה- מורים פרטיים, עזרה מאמא, אבחונים אצל טובי המומחים ואפילו טיפול בריטלין- אך כל זה לא הועיל לו או במילותיו של ברק ” המקסימום שיכולתי לקרא היו ארבע מלים ברצף ואחר כך האותיות היו קופצות לי”. את בית הספר היסודי ברק איך שהוא שרד והגהנום האמיתי החל בחטיבת הביניים. ברק לא הצליח להשתלב במערכת ונדד מבית ספר לבית ספר. “באחד  האבחונים נאמר לנו שברק לעולם לא ידע לקרא ושאת הדיסלקסיה שלו  אי אפשר לתקן”.

האינטליגנציה הטבעית של ברק חיפתה על האנפבתיות הלקויות ,שלו וגם הים היה לו מקום מפלט. בעיקר אהב גלישת גלים. באמצע י”ב החליט לפרוש מן המערכת באופן רשמי ולאחריו שגיוסו נדחה ע”י הצבא, עקב אי יכולתו לקרא- נסע בעידוד המשפחה להוואי, אל אחיו הגדול סער, שעסק גם הוא בגלישה. ברק חזר ארצה לאחר שנה ובגיל 20 הבין שקורה לו משהו דרמתי. חבר נתן לו את הספר “התפסן בשדה השיפון” ושכנע אותו לנסות לקרא אותו.  להפתעתו הרבה-ברק סיים את הספר תוך שבוע . “אמא”,הוא פנה לנילי “זה ספר מצויין ולא קשה. יש לך עוד ספרים כאלה?”

נילי היתה בהלם וכשההלם עבר היא ניסתה להבין מה קרה כאן והאם יש קשר בין גלישת הגלים האינטנסיבית בהוואי ובין ההתפתחות החדשה.

בשנת 95 עזבה נילי את עבודתה כאדריכלית מתכננת אדריכלית ובמשך חמש שנים התמסרה לקריאת הספרות המקצועית ומחקרים מעודכנים על המוח. במקביל למדה שיטות מתקדמות לטיפול בלקויות למידה ולאחר תהליך ארוך של ניסוי וטעייה פיתחה את שיטת רביב.

רביב הבינה שבמוח יש מבנים נוירולוגים מיוחדים האחראים ליכולת הקריאה ואם לא מפתחים אותם לא יוכל האדם לקרא כהלכה.  נילי  מסבירה ” לכן לצפות מאדם שאינו מצליח לקרא ללמד לקרא על ידי תרגול- משול לצפות ממישהו להדליק נורה ע”י לחיצה על מתג שאינו מחובר למנורה בכבל. מחקרים אחרונים בתחום הראו שאצל אנשים הסובלים מדיסלקסיה ומהפרעות קשב וריכוז, המבנים הנוירולוגים המאפשרים קריאה טבעית ולמידה עצמאית לא התפתחו כהלכה.אבל הבשורה הטובה היא שאפשר לאמן את המוח ולפתח את המבנים האלה, ושבעזרת גירוי ואימון מסוגל המוח ליצור מבנים חלופיים שיאפשרו לבצע את הפעילויות הקוגנטיביות”.

התובנה הזו לא היתה היחידה. רביב למדה שלדיסלקסיה יש גורם נוסף “כדי לפענח מלים המוח צריך להבחין בין תפיסה תלת מימדית (תפיסה מרחבית) ובין תפיסה דו מימדית. כשילד מגיע לכתה א ומתחיל ללמד לקרא הוא נתקל בעצם בפעם הראשונה בצורך להבחין בין שתי התפיסות. אם פעם הוא הסתמך רק כל התפישה המרחבית בו כסא הוא כסא, ונשאר כזה בין אם הוא עומד או שוכב, בקריאה הוא צריך לעשות שימוש בתפיסה הדו מימדית. האות “כ” יכולה להפול ל “ח” אם הופכים אותה כשהצד סגור כלפי מעלה, או לאות “C” אם הופכים אותה לצד השני. זו חוויה חדשה גם לילדים שאינם סובלים מדיסלקסיה, וקשה במיוחד לילדים הסובלים מדיסלקסיה שהתפיסה שלהם היא תלת מימדית לחלוטין.  גם בקושי זה פיתחנו אמצעים להתמודד בטיפול בשיטה.

בהמשך פיתחנו כלים להתמודדות עם סוגי לקויות למידה שונים אחרים כמו דיסקלקוליה,דיספרקסיה, זכרון , מתח וגם עם הפרעות קשב וריכוז. משנת 2000 החלה נילי רביב ללמד את השיטה והשנה נפתחו קורסים שונים ללימוד השיטה בכל רחבי הארץ.המכונים, העוסקים בטיפול בילדים ובמבוגרים בעלי לקויות למידה וקשב פועלים בחיפה, תל אביב, באר שבע, גוש שגב ובפרדס חנה. מי שמפעילים את המכונים ברחבי הארץ הם שני בניה, סער וברק, שהיו שותפים לפיתוח השיטה עמה בשלבי פיתוח השיטה ועוסקים בטיפול בשנים האחרונות.

בשנת 2002 החלה נילי ללמד את שיטתה גם באנגליה ובאירלנד, ובשנה הבאה תחל ללמד את השיטה בארצות הברית.

מחקר ראשוני על שיטת רביב נערך דווקא באנגליה. בשנת 2002 נערך ניסוי על קבוצת תלמידים בעלי לקויות למידה מובהקות, בבית הספר סנט ג’וזף היי סקול בניו-פורט. הניסוי בדק מיומנויות קריאה,כתיבה, איות וחשבון. הממצאים הראו ש-80%  מן התלמידים השתפרו באופן ניכר כעבור שלושה  חודשי טיפול בלבד, ויצאו מהגדרה של חינוך מיוחד, והשתלבו בכתות רגילות.  בעקבות הצלחת הניסוי החליט משרד החינוך בניופורט להכשיר 30 מורים ומטפלים שמפעילים את השיטה בכל רחבי המחוז בהצלחה.

כמו כן אנו מקיים מכון רביב שני קורסים בשנה וישנם כבר ובוגרי קורס רבים  עוסקים בטיפול בשיטת רביב באנגליה ובאירלנד ואף ממדינות אחרות שבאים ללמד במרכז שלנו באנגליה ואר כך ועובדים בשיטה בארצם.

נילי מסיימת ואומרת “אני רוצה שגם חיי מטופלי ישתנו ושהם יפסיקו להרגיש תסכול  תמידי. שידעו כי ניתן לתקן את הלקות ולא רק ללמד להסתדר איתה. אפשר ללמד ולהתפתח בכל תחום ולא לעשות בחירות שנובעות מבחירות מחדל .