מה קורה לילדים המתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז?
חשוב מאוד להתחיל בהגדרה בסיסית – הפרעת קשב אינה חסך בקשב, אלא אי-רציפות קשב לאורך זמן. כלומר, יש רגעים בהם האדם הסובל מהפרעות קשב מצליח לגייס קשב והוא מתפקד מצוין, ורגעים אחרים בהם אין לו קשב והוא אינו מתפקד טוב, גם במטלות שהוא מכיר היטב. הקושי הביצועי בתפקודו נובע מקושי במערכת הוויסות שלו, שאינו מאפשר לו להתאים את רמת הקשב הנדרשת למשימה שלפניו. זהו אופיין המתעתע של הפרעות הקשב, המקשה על הורים ומורים רבים לאבחן אותן.
בני אדם נדרשים לעוצמות ריכוז שונות בחייהם היום יומיים. לדוגמה, רמת הקשב והריכוז שאני צריך כעת בזמן שאני כותב היא גבוהה. כשאסיים לכתוב ואלך לטייל על חוף הים, סביר להניח שאמצא את עצמי ברמת קשב נמוכה יותר וזה יהיה לי מצוין ומרגיע. אבל אם הייתי כותב ברמת קשב וריכוז נמוכה, סביר להניח שהייתי מוסח, קופץ מעניין לעניין ולא מתקדם בכתיבה.
רמות קשב אצל ילדים
ילד נדרש לשנות את רמות הקשב והריכוז שלו בתדירות גבוהה. זה חלק מאופי החיים שלנו. בבוקר הוא מגיע לשיעור חינוך גופני, לאחריו שיעור בחשבון, יוצא להפסקה, חוזר לשיעור דרמה, שוב יוצא להפסקה ומסיים בשיעור כישורי קריאה. מעברים אלה ממשיכים בפעילות אחר הצהריים שלו, הכוללת הכנת שיעורים, חוגים, משחקים ועוד.
ילד שאינו מתמודד עם הפרעת קשב הוא בעל מוח גמיש דיו, המאפשר לו להתאים את רמת הריכוז הנדרשת לפעולה המתבצעת. ילדים המתמודדים עם הפרעת קשב, לעומת זאת, אינם מצליחים לגייס את רמת הקשב הנדרשת לפעולה שהם מבצעים. כשהם נדרשים לאמץ חלקים במוחם ולהתרכז הם נכנסים למצב של תת-פעילות ואז הם עלולים, מצד אחד, ל 'התנתק' ו' לרחף' ומצד שני להיות 'תנועתיים' 'ומילוליים' – במטרה לגייס את הקשב הנדרש להם. לילדים אלה פשוט אין את יכולת הגמישות שהם זקוקים לה לצורך שינוי רמות הקשב שלהם.
כל ילד הוא עולם
כל ילד הוא עולם ומלואו וכך גם כל מטופל, אף כאשר כולם מתמודדים עם קושי משותף הנקרא "הפרעת קשב". חלק מהמטופלים מתמודדים עם קשיים בקשב וריכוז וכתוצאה מכך גם בקריאה. לחלקם בעיות במוטוריקה ובקריאה. לאחרים קשיים מורכבים ומשולבים. משום כך, לכל מטופל קצב וצרכים אישיים הייחודיים לו, והאימון שלנו, לכן, הוא אישי ומותאם בדיוק למאפייניו האישיים של המטופל.
כפי שראינו בפוסט זה, הפרעת קשב אינה העדר קשב אלא היא חוסר יכולת להתאים את רמת הקשב הנדרשת לפעילות שאנו מבצעים. משום כך, הדרישה הבסיסית ביותר בטיפול בהפרעת קשב היא להגדיל את יכולת הגמישות של המטופל במעברים בין משימות שונות, ולהקנות לו את היכולת להקצות לכל משימה את רמת הקשב שהיא דורשת.