שיפור ביצועים אקדמיים

שיפור ביצועים אקדמיים על ידי התערבות בשיטה חדשנית  של פעילות גופנית בכיתה כדי להגדיל מודעות, תשומת לב ושליטה עצמית :
ישום  פרקטי של הכרה מודעת.

אליזבת מקלילנד
אוניברסיטת אוקספורד, אנגליה
אנה פיט
אוניברסיטת אוקספורד, אנגליה
ג’ון שטיין
אוניברסיטת אוקספורד, אנגליה

 

תקציר
בעת עיבוד שפה, פעילות מוחית מתרחשת לא רק ב”איזורי השפה ” הקלאסיים כגון איזור  “ברוקה”, אלא גם באיזורים השולטים בתנועה.
מערכות ההבנה שלנו, ובכלל זה הרמות הגבוהות  של הקוגניציה, מבוססות  על מודעות גופנית אשר צריכה להיות מפותחת כבסיס לחשיבה אינטלקטואלית.
הקוגניציה מגולמת בהרבה איזורים , ותפיסה זו עשוייה להציע גישה רדיקלית) לשיפור מיומנויות הלמידה על ידי הבנה ושיפור של מיומנויות תנועתיות.
התערבות פיסית חדשה בכיתה הנקראת Move4words- תנועה לעבר מילים , פותחה עבור תלמידים בגיל 7-13 שנים ונוסתה על ידי 348 תלמידים ב- 10 בתי ספר מהזרם המרכזי באנגליה.
שלושה ניסויים מבוקרים הראו שיפורים משמעותיים בביצועים אקדמיים, במיוחד בתלמידים בעלי קשיי למידה , שרמת הביצועים האקדמיים שלהם היא בטווח הנמוך של 20%.
השפעת  האפקט  ההתערבות הייתה גדולה עבור התלמידים המתקשים:
Hedges’ g = 0.86  – עבור המבחנים  הממלכתיים בגיל 11   (KS2 SATs)
ן- g = 1.24  עבור התקדמות ברמות תוכנית הלימודית הממלכתית  בקריאה , כתיבה ומתמתיקה.
שיפור בביצועים נשמרו לפחות 1 שנה לאחר תום ההתערבות .

 

מבוא
בתי ספר עדיין רואים במידה רבה בגוף ו”מיינד” שני דברים נפרדים, עם דרכי הוראה שפותחו לאמן רק את המיינד / חשיבה /למידה . עם זאת, ההתפתחויות האחרונות במדע קוגניטיבי מציעות שיש קשר מובהק בין הגוף והחשיבה מכפי שחשבו קודם.

לאורך מרבית המאה ה -20,  הרעיונות ששררו  על חשיבה והכרה אנושיים היו מבוססים  על מודל שניתן לדמות אותו לפעולה של מחשב מודרני.
ההנחה המקובלת הייתה שידע היה מוחזק באיזורי זיכרון הנפרדים ממערכות המוח
שחשות את העולם ומזיזות  את הגוף שלנו.
ההנחה הייתה שהמוח שלנו השתמש בידע קיים כדי לפתור בעיות חדשות באמצעות סידרה של צעדים לוגיים.  (Barsalou, קייל סימונס, בארבי, ווילסון, 2003).
מיומנויות חשיבה  נתפסו  באופן גורף כמודעות, מכוונות  ורציונליות”.(קלקסטון, 2012, p. 79).

ראיות חדשות מתחום מדעי מוח ופסיכולוגיה הולידו מודל שונה באופן קיצוני המסביר
כיצד מוח אנושי חושב ולומד.  במודל ה ‘ קוגניציה מגולמת ‘, הגוף והמוח
עובדים  יחד כמערכת “מוח-גוף” וקשורים בקשר בל ינתק.
מיומנויות חשיבה נראות עתה כתלויות  בגוף בדרכים שלא נתפסו בעבר (למשל Boncoddo, דיקסון, וקלי, 2010).
מקורו של קישור מוח-גוף הזה נובע מהתפיסה שהתפתחות האבולוציונית של שימוש בשפה מבוססת של שימוש במחוות גופניות.( Gentilucci & Corballis, 2006), והבנת תפקיד המפתח של השפה בפיתוח מיומנויות חשיבה מורכבות.
(e.g. Perlovsky & Ilin, 2013).

 הידע המתוחכם והמופשט של המבוגר בנוי, לבנה אחרת לבנה, על חוויות פיזיות בעולם האמיתי. לדוגמא, כאשר אנו חושבים על מכונית, המוח שלנו לא מספק לנו רק
רשימה לוגית של התכונות הפיזיות של הרכב, המטרה של הרכב, מילים הקשורות אסוציאטיבית עם רכב וכן הלאה : אלא שנוירונים “נורים” במוח כך  שהם מעוררים  מחדש החוויה הפיסית וחושית שלנו בנהיגה: תנועות השרירים ,שינוי הילוכים, תחושות שהיו לנו בתנועה בעת נסיעה, קול המנוע וכן הלאה (Barsalou et al., 2003).

 כך שמערכות ההבנה שלנו נעוצות במודעות גופנית; המוח האנושי מותאם במקורו
לפעולה, אפילו בעת עיבוד מושגים מופשטים. זה כולל אלמנטים ברמה הגבוהה  ביותר של ההכרה כגון המשגה, חשיבה, תכנון , שיקול דעת ושיפוט, כמו גם תכנון
ו”תמלול” של פעולות פיזיות. ראיות מתחום המחקר הנוירולוגי והפסיכולוגי מצביעות  על מסקנה מפתיעה מאוד, שניסיון שנצבר משליטה מדוייקת בשרירים על מנת להשיג משימות פיזיות  מסויימות מאפשר לילד להבין טוב יותר כיצד להשיג את מטרות אחרות, מופשטות. (Hung & Labroo, 2011; Sommerville, Woodward, & Needham, 2005)..

אנשי חינוך מכירים  היבט נפוץ  של “הכרה מגולמת” , מצב בו הגוף מעורב באופן פעיל בחוויית למידה ספציפית מאוד : סוג של גישה פונטית בשנים המוקדמות בה הילד עושה תנועה  מתפתלת של נחש כאשר הוא משמיע קולות שרקניים ש “ססס” ,עם זאת, ל”הכרה מגולמת” יש השלכות שחורגות הרבה מעבר לזה. אם המוח של הילד  לא יודע לפתור בעיות בכוחות עצמו, ומאחר ושליטה של הגוף מהווה  תפקיד חיוני בכל צורת חשיבה או פתרון בעיות, בתי ספר יכולים להפיק תועלת על ידי כך שיכללו אימון גופני סנסורי מוטורי בתוכנית הלימודים של הילד.. (Ionescu & Vasc,2014)

מאמר זה בוחן גישה חדשה זו להתערבויות בבית הספר, המבוססת על “הכרה מגולמת “. השערתנו היא ששיפור קשב ושליטה עצמית  באמצעים פיזיים וחזותיים המשולבים במשימות שמיעתיות יכולים להוביל להישגים אקדמיים משופרים.
אנחנו בדקנו כאן רק את תוצאות המבדקים הסטנדרטיים  הכלל ארציים, ומדדנו רק  היבט אחד של הישג אקדמי. היבטים חשובים אחרים לא נבדקו בהיותם הקשים למדידה ומעבר להיקף מאמר זה.

פיתחנו וביצענו ניסוי של כיתה שלמה , של 12 שבועות תוכנית פעילות , עבור תלמידים בגיל 7-13 שנים. בדקנו את ההשפעה על הישגיהם במדדי  ביצוע ממלכתיים. התוכנית יכולה להתבצע עם כל הכיתה.   קל לעבור בין התכנים השונים, והתוכנית יכולה להתבצע על ידי המורה בכיתה ומבלי לשנות את שיטות הלמידה המקובלות.

Downloaded from imp.sagepub.com at Oxford University Libraries on February 6, 2015 McClelland et al. 3
אנחנו דנים בשלושה מחקרים במאמר זה. מחקר מבוקר בזוגות תואמים ב-  16  בתי ספר, של מבחנים ארציים בגילאי 11-12 (Key Stage 2 Statutory Assessment Tests (KS2 SATs)) ; תלמידים שהיוו חלק מהטיפול בשנה השישית (גיל 10-11) ב-8 בתי ספר (50%).
שני המחקרים האחרים בדקו תלמידים ב-3 בתי ספר נוספים.גילאי התלמידים היה 8-10 שנים כאשר בוצעה ההתערבות הטיפולית. ניסוי אחד היה של סדרות זמן בהם נבדקו ביצועים סמסטרייליים בקריאה, כתיבה ומתמתיקה (רמת התוכנית הארצית) במשך עד לשלוש שנים לפני שהתחילה ההתערבות הטיפולית ושנה אחת אחרי סיום הטיפול.
המחקר הסופי שתי קבוצות ניסוי בקריאה(על פי התוכנית הארצי) כשקבוצה אחת קיבלה טיפול והשניה לא.

 

מודעות מגולמת-  Embodied cognition
המוח האנושי התפתח כדי לפתור בעיות בסביבה הפיסית, באמצעות קלט חושי,
עיבוד תפיסתי ושליטה בשרירים (המערכת החושית-המוטורית). פעותלות הקריאה, כתיבה ומתמטיקה משתמשות ב מערכות מוח שכבר קיימות שהתפתחו למטרה שונה מאוד של שליטה על פעולות פיסיות.
כך שהרעיון שהמוח יכול רק לפתח את יכולת חשיבה אינטלקטואלית מתוחכמת רק על בסיס  ייצוגים מפותחים של המערכות הסנסוריות- מוטוריות כדי לשלוט  בפעולות פיסיות  לא יכול להיות מפתיע. (למשל Gallese ואקוף, 2005) מחקרי מוח רבים מראים באמצעות סריקות מוח, שכאשר המוח מעבד שפה, איזורים תנועתיים חושיים פעילים גם הם בהקשרים המתאימים למשמעות “המשודרת” בין האיזורים  e.g. Boulenger et al., 2006)). ישנם חוקרי מוח וקוגניציה הטוענים שכל החשיבה באה מהגוף(e.g. Gallese & Lakoff, 2005; Wilson, 2002) . מחוות ותנועות ידיים זעירות הם  החלק שמהווה את התשתית  של דיבור והבנת השפה(e.g. Olmstead, Viswanathan, Aicher, & Fowler, 2009)..
האנג ולברו (2011( Hung and Labroo  הראו ששליטה בגוף על ידי בדיקות שרירים למעשה  שיפרה את השליטה העצמית  והמיקוד המנטלי של הנבדקים במטלות לא קשורות לבדיקה עצמה ו “שיפרה את השליטה והביקורת  העצמית החיונית להשגת מטרות ארוכות טווח(p. 1046)”..

למחקר באנגלית