מאבקו הנצחי של התלמיד הממוצע 

מה ההשפעה של היות  תלמיד  ב" מאמץ  למידה " כרוני  על התלמיד ?

בואו נדבר הפעם  על התלמידים שיכולתם הלימודית בינונית. "לא מספיק טובה".
לא על הילד בעל לקות הלמידה ולא על הילד המחונן.
בואו נדבר על 60%-70% מהתלמידים. הילדים שלי ושלך. אלה שבאמצע. הבינוניים.  אלה שהשקיעו בלמידה למבחן ארבעה ימים מאומצים, והציון שקבלו הוא  70 . והחבר שלהם  חזר על החומר בחצי שעה וקיבל 90.
מה הסיבה שתלמיד אחד לומד בקלות , הלמידה טבעית לו והישגיו טובים,  ותלמיד אחר לומד במאמץ רב והישגיו בינוניים? 
ומה עם התלמידים בעלי לקויות הלמידה או הפרעת הקשב?
וחשוב יותר : מהי ההשפעה של היות  תלמיד ב"מאמץ  למידה " כרוני , על התלמיד עצמו?   

הסיבה: ההבדלים בחיווט של המוח. 

רוב התלמידים שלומדים ב"מאמץ כרוני" לא פיתחו כהלכה את המסלולים במוח המיועדים ללמידה. כל המיומנויות ה"גבוהות" : קריאה, טווח קשב , זיכרון עבודה , בידול לשוני, מהירות עיבוד , יציבות וחוסן רגשיים, תלויות במיומנויות בסיס המתפתחות בשלבים של טרום למידה, כלומר, עוד לפני שהילד מתחיל את לימודיו בבית הספר. 

הסיבות  להבדלים בחיווט של המוח רבות: גנטיות, התפתחותיות או סביבתיות. לחלק מהילדים יש הבדלי חיווט מולדים שהופכים את רכישת  מיומנויות אלה קשה יותר , חלקם לא קיבלו מספיק גירוי במהלך התהליך ההתפתחותי התנועתי-חושי, חלקם פיתחו התנהגויות רגשיות לא בריאות שמפריעות למיקוד ,חלקם לא קיבלו  הדרכה ראשונית יעילה המאפשרת רכישת אסטרטגיות למידה ראשוניות .

 אף אחת מסיבות  אלה היא באשמתו של הילד. אבל הם לומדים להאשים את עצמם. מה שמביא עימו פגיעה בדימוי ובביטחון העצמי במקרה הטוב עד למצבי חרדה הקשורים ללמידה (חרדת בחינות למשל) וחרדה בכלל.

הבשורה הטובה טמונה ב " פלסטיות המוח" . מה שאומר שכמעט כל ילד יכול ללמוד כמעט כל דבר – כולל מיומנויות מפתח אלה – אם יווצרו התנאים הנכונים לחיווט "נכון" של המוח ללמידה וקשב
חיווט זה אינו תלוי גיל ויכול להיעשות בכל שלב של הלמידה: בית ספר, אוניברסיטה או גן ילדים.